לחץ על הערך הרצוי:
אפקט החממה
אפקט המתרחש כאשר פחמן דו חמצני וגזים אחרים המצויים באטמוספירה אשר עוטפת את כדור הארץ, אינם מאפשרים לחום הנפלט מן האדמה להמשיך אל החלל החיצון, אלא מקרינים את החום בחזרה. בשנים האחרונות ישנן עדויות מוצקות שעוצמתו של אפקט החממה עולה בשל העלייה בריכוז גזי החממה באטמוספירה, כתוצאה מפעילות האדם. כמו כן, ידוע כי במאה השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בעולם ביותר מחצי מעלת צלזיוס. בנוסף, השנים האחרונות של המאה ה-20 היו בין השנים החמות ביותר שידעה האנושות, מאז שהחלו למדוד טמפרטורות באופן שיטתי. כיום ישנה תמיכה רחבה בקהילה המדעית בהשערה שהתעצמות אפקט החממה קשורה להתחממות הגלובלית על כל תוצאותיה השליליות.
גזי חממה
מולקולה גזית באטמוספירה הקולטת קרינה אינפרה אדומה הנפלטת מכדור הארץ ומחזירה אותה חזרה לכדור הארץ, ובכך תורמת לאפקט החממה. גזי החממה הבולטים הם פחמן דו חמצני - CO2 ומתאן - CH4.
מתאן CH4
גז חממה התורם להתחממות כדור הארץ במסגרת הגברת אפקט החממה. המתאן נוצר כתוצאה מריקבון של חומרים אורגניים בתנאים אנארוביים (תנאים של חוסר חמצן).
הריכוזים האטמוספריים של פחמן דו חמצני ושל מתאן גדלו ב 31% וב149% בהתאמה מעל הרמות שהיו לפני העידן התעשייתי, כלומר לפני 250 שנה. ריכוזים אלו הינם גבוהים משמעותית מהריכוזים בכל זמן אחר במשך 650,000 השנים האחרונות(!), התקופה שלגביה נתקבלו נתונים מהימנים, באמצעות מחקר של ליבות קרח.
פחמן דו חמצני CO2
במאתיים השנים האחרונות נעשה שימוש בתהליכים תעשייתיים רבים לשם הפקת אנרגיה (בעיקר שריפה של דלקים מאובנים - פוסיליים), המשחררים כמויות גדולות של פחמן דו־חמצני לאטמוספירה. ביחד עם הקטנת כמות הצמחייה על פני כדור הארץ, בעקבות כריתת ושריפת יערות וגורמים נוספים, הופר המאזן הטבעי של הפחמן הדו־חמצני וכמותו באטמוספירה גדלה, עד כדי כך שהיום באטמוספירה כמותו גדולה פי 1.5 מהכמות שהייתה בה לפני מאתיים שנה. בשל היותו גז החממה העיקרי, משערים כי עליה זו היא אחת הסיבות העיקריות לתופעת ההתחממות הגלובלית
פרוטוקול קיוטו
ידוע גם בשם אמנת קיוטו - תוספת לאמנת היסוד של האומות המאוחדות לשינויי אקלים (UNFCCC), אמנה בינלאומית בנושא התחממות כדור הארץ. המדינות החתומות מתחייבות להוריד את אחוזי הפליטה נמוך בכ-5% מאלה שנמדדו בשנת 1990, עד לשנת 2012. אם ייושם פרוטוקול קיוטו בהצלחה, האומות המאוחדות חוזות ירידה בטמפרטורה הגלובלית עד שנת 2050.
המכשול העיקרי בפני יישום האמנה הוא עמדתה של ארצות הברית. נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש הודיע בשנת 2001 כי ארצות הברית לא תיישם את האמנה, משום שביצועה יקר מדי, ומשום שמדינות מתפתחות כמו סין אינן מחויבות ליישם אותה. גם מדינות אחרות, בהן בריטניה ואיטליה, מקיימות מחלוקות משפטיות עם האו"ם ביחס לחלקים שונים באמנה. כיום ההסכם מונה כ- 169 מדינות.
מדינת ישראל אשררה את אמנת האקלים בספטמבר 1996 וחתמה על פרוטוקול קיוטו בשנת 1998. בפברואר 2004 אושרר הפרוטוקול על ידי ממשלת ישראל. ישראל מוגדרת באמנה כמדינה מתפתחת, על כן, לא חלות עליה הגבלות לעניין פליטת גזי חממה. עם זאת, השוואת פליטות פחמן דו-חמצני בין ישראל למדינות אחרות מראה כי ישראל נמצאת ברמה אחת עם המדינות המפותחות.
IPPC
הפנל הבין ממשלתי על שינויי אקלים או IPCCהוקם בשנת 1988 על ידי שני ארגונים של האו"ם - ארגון המטרולוגיה העולמי (WMO), ותוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP), כדי להעריך את הסיכון של שינויי אקלים שמקורם בבני אדם. הדו"חות של ה-IPCCמצוטטים באופן נרחב כמעט בכל דיון הנוגע לשינויי אקלים. הדו"ח הרביעי שפורסם השנה, הוכן בעבודה קפדנית של מספר שנים, ובו נטלו חלק למעלה מ-2500 מדענים, מ-130 מדינות, ועל כן מייצג את מיטב הידע המדעי בנושא. הדו"ח מחזק את החששות שהעלו דו"חות ה-IPCCבשנים קודמות (1990, 1995 ו- 2001) ומצביע על מגמה מואצת של התחממות לצד חלון הזדמנויות צר לשינוי המגמות. עם זאת קובע הדו"ח כי עדיין ישנם מספיק משאבים כלכליים, זמן ואמצעים טכנולוגיים לשינוי המצב. מה שנדרש הוא רצון פוליטי וציבורי ליישום הידע והאמצעים הקיימים, והקצאת המשאבים הדרושים להטמעתם.
